מאמרים

משרד הפנים

אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של עו"ד אולסיה מושקוביץ' וצוות המשרד, הוא ייצוג משפטי מול משרד הפנים. מדובר באחד ממשרדי הממשלה החשובים ביותר, שבסופו של דבר נוגע בכל אחד ואחת מאיתנו במגוון סוגיות כגון אזרחות, מעמד במדינת ישראל, אשרות שונות ועוד.

משרדנו עוסק בכל הנושאים הרלוונטיים למשרד הפנים כגון קבלת אזרחות ישראלית, מעמד עולה חדש או תושבות זמנית; הסדרת כל סוגי האשרות של מדינת ישראל, הגנה מפני גירוש מהארץ; פעילו מול שגרירויות וקונסוליות ועוד.

אנו מציעים ללקוחותינו ליווי אישי צמוד, מקצועי ומסור מתחילת התהליך ועד לסיומו. החל מייעוץ ראשוני, דרך איסוף המסמכים והתהליכים מול משרד הפנים, ועל לתביעה וייצוג בבתי המשפט השונים במידת הצורך.

אנו מתחייבים להציג אתכם במקצועיות ובמסירות, ולהילחם על הזכויות שלכם בנחישות וללא פשרות, תוך מתן יחס אישי ותשומת לב מרבית לכל אחד ואחת מכם. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, ולקבוע פגישת ייעוץ – ללא תשלום וללא כל התחייבות.

אזרחות ישראלית – כל מה שצריך לדעת
חוק האזרחות, התשי"ב – 1952 הוא החוק הקובע את התנאים לקבלת אזרחות ישראלית, כאשר מדינה ישראל מעניקה אזרחות על פי שיטת דין הדם – ב"ירושה" מההורים לילדיהם, ולא על פי שיטת דין הקרקע שבה האזרחות ניתנת על סמך לידה בטריטוריה של המדינה.

על פי חוק האזרחות, ניתן לקבל אזרחות ישראלית ב-6 מסלולים שונים:

  • מכוח חוק השבות – התקבל ב-1950 וקובע כי לכל יהודי יש זכות לעלות לישראל באמצעות אשרת עולה, אשר מעניקה אזרחות ישראלית באופן כמעט אוטומטי. 20 שנה לאחר מכן, ב-1970 חוק השבות הורחב, ונקבע כי גם מי שאחד מסביו יהודי, מי שבן זוגו יהודי ומי שבן זוגו הוא בן או נכד של יהודי – זכאי לעלות לישראל ולקבל מעמד של אזרח.

  • מכוח ישיבה בארץ – סעיף הנוגע ללא יהודים, שחיו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי לפני הקמת המדינה, נותרו בה לאחר מלחמת העצמאות, ונרשמו במרשם האוכלוסין שנערך זמן קצר לאחר הכרזת המדינה. ב-1980 נערך מרשם אוכלוסין נוסף, שבמסגרתו נקבע כי גם מי שלא היה רשום במרשם האוכלוסין הראשון – ייחשב לאזרח ישראלי.

  • מכוח לידה – מי שהוריו הביולוגיים או המאמצים, או אחד מהם, אזרחים ישראלים – זכאי לקבלת אזרחות ישראלית, בין אם נולד בישראל או מחוצה לה. אולם, אם נולד מחוץ לישראל והוליד את ילדיו מחוץ לישראל – אלה לא יהיו זכאים לאזרחות, אלא במסגרת חוק השבות.

  • מכוח לידה וישיבה בארץ – סעיף המתייחס לתושבי ישראל, שנולדו לאחר קום המדינה, אך הם חסרי אזרחות. אלה יוכלו לקבל אזרחות, אם יבקשו לקבלה בין יום הולדתם ה-18 ליום הולדתו ה-21, ואם היו תושבי ישראל חמש שנים רצופות לפני הגשת הבקשה.

  • מכוח התאזרחות – מי שמעוניין להפוך לאזרח ישראלי, אך אינו עומד בקריטריונים לזכאות, רשאי לפנות למשרד הפנים ולבקש זאת. כדי להגיש את הבקשה, על אותו אדם לעמוד בכמה תנאים כמו מגורים בישראל ב-3 מתוך 5 השנים שקדמו לבקשה, זכאות לתושבות קבע, ידיעת העברית ברמה בסיסית, השתקעות בישראל או רצון להשתקע בה ועוד. ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של שר הפנים, כאשר יש מי שפטורים מחלק מהתנאים, כמו למשל מי ששירת בצה"ל.

  • מכוח הענקה – שר הפנים מוסמך להעניק אזרחות ישראלית למי שהמדינה חפתה ביקרם, שאינם יהודים, כגון חסידי אומות העולם, אנשי תרבות וספורט ועוד. כמו כן, על פי אמנות בינלאומיות, ישראל מחויבת לפעול להסדרת מעמדם של אזרחים זרים לא יהודים, שאינם זכאים לאזרחות על פי חוק השבות, הנישאים לישראלים.

  • קבלת אזרחות לאדם שאינו תושב קבע הנשוי לאזרח ישראלי – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, יכול לקבל אזרחות ישראלית בתהליך שאורכו כ-5 שנים. תחילה, יש להגיש בקשה להתאזרחות, שבה נבדק כי הנישואין כנים וכי אין מניעה למתן מעמד בישראל – הליך שנמשך כחודש וחצי. לאחר מכן, אותו אדם מקבל אישור שהייה ועבודה בישראל, ללא זכאות לביטוח לאומי וביטוח בריאות – שלב שנמשך כחצי שנה, ובמהלכו נבדק האם קשר הנישואין נמשך והאם מרכז חיי הזוג נמצא בישראל. בסיום השלב הזה, מקבלים מעמד של תושב ארעי, שמקנה מגוון קצבאות של ביטוח לאומי – שלב שנמשך 4 שנים, כאשר האשרה מוארכת מחדש מדי שנה. בתום 4 שנים אלה נערך דיון בהתאזרחות המבקש, כאשר לעיתים ניתן לקיימו גם בשלב מוקדם יותר. במידה שלמבקש יש ילדים, הם יקבלו אזרחות יחד עם ההורה, כאשר ילדיהם המשותפים של האזרח והמבקש – זכאים לאזרחות אוטומטית. גירושין מביאים להפסקת התהליך ולדרישה מהמבקש לעזוב את הארץ, גם במידה שלבני הזוג יש ילדים משותפים.

  • קבלת אזרחות לתושב קבע הנשוי לאזרח ישראלי – במידה שתושב קבע, שאינו יכול להתאזרח מכוח חוק השבות, מתחתן עם אזרח ישראלי, הליך קבלת האזרחות פשוט ומהיר יותר מאשר בסעיף הקודם. כדי לקבל אזרחות, תושב הקבע צריך לענות לשני קריטריונים:

- מרכז חייו הוא בישראל בפועל במשך 4 שנים לפחות
- בשנתיים הקודמות למועד הבקשה מרכז חייו היה בישראל

מעבר לקבל אזרחות, המשרד עוסק במגוון תחומים נוספים הקשורים למשרד הפנים:

  • מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי
  • אשרות ומעמד לקטינים שנולדו בישראל לאב ישראלי ואם אזרחית זרה
  • הארכת רישיון לתושב ארעי או לתושב קבע
  • בקשה לאזרחות לתושב ישראל מתחת לגיל 18, שמרכז חייו בארץ, לבקשת הוריו
  • הסדרת מעמד לבן זוג זר של אזרח ישראל, לאחר פטירתו
  • שינוי מעמד מתייר לעולה עבור נתין זר הזכאי לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות
  • בקשה למתן אשרת כניסה לתושב חוזר לישראל
  • בקשה לקבלת היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים
  • בקשת אשרה של תושב ארעי עבור זכאי חוק השבות
  • זכאי שבות המבקש לבחון אפשרות להשתקע בישראל
  • הארכת רישיון של שהייה או עבודה לעובדים זרים שלא בתחום הסיעוד
  • מתן רישיון עבודה בישראל למי שחוק השבות חל עליו, ואינו אזרח או תושב ישראל
  • רישיון שהייה בישראל לנפגעי פעולות איבה

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין מושקוביץ אוליסיה. המאמר הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לו. אין להסתמך על האמור במאמר זה מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ועלולים להשתנות מעת לעת.